לייעוץ ראשוני ללא התחייבות:
03-6001112

אלימות במשפחה – המשטרה ותפקודה

אלימות במשפחה – המשטרה ותפקודה – הקדמה

תפקידה עיקרי של המשטרה בחברתנו הוא לחקור עבירות ולהביא לדין את האשמים. לאחר שהתקבלה תלונה במשטרה או לאחר ששוטר ראה עבירה, המשטרה תחקור את העניין על מנת לבדוק האם התרחשה עבירה. תפקידה של המשטרה לא שונה מהותית כאשר מדובר באלימות במשפחה.

אלימות במשפחה מתחלקת לכמה סוגים: אלימות פיזית, אלימות מינית, אלימות כלכלית ואלימות נפשית-מילולית. המשטרה מתערבת ברוב המכריע של המקרים רק בסוגי האלימות הראשון והשני.

חוק העונשין מכיל איסורים על תקיפות של כל אדם, על חבלות, על אינוסים וכיו"ב. תקיפת בן משפחה היא אפילו חמורה יותר לפי חוק העונשין, שכן לפי סעיף 382, העונש על אלימות המופנית כלפי בן משפחה הוא כפול.

אלימות במשפחה – המשטרה ותפקודה – מבט על התהליך

סכימה של השלבים:

1. תלונה – התהליך נפתח לרוב בתלונה. האישה המוכה, או בן משפחה אחר, בא למשטרה ומתלונן.

2. חקירה – לאחר התלונה המשטרה צריכה לחקור את העניין.

3. מעצר – לאחר החקירה הראשונית, המשטרה ובית המשפט מחליטים האם לעצור את החשוד, לשחררו בחלופת מעצר או לשחררו לחלוטין.

4. העמדה לדין – לאחר שהמשטרה סיימה לחקור את העניין, היא מעבירה את התיק לתובע משטרתי או לתובע מהפרקליטות אשר מחליט האם להעמיד את החשוד לדין.

אלימות במשפחה – המשטרה ותפקודה – חקירה

שלב החקירה הוא שלב איסוף הראיות. גביית הודעה מהמתלונן תיעשה בדרך כלל מיד עם התלונה. ההודעה תיגבה ככל הניתן בפרטיות ועל ידי חוקר שהוכשר לכך. בין השאלות שהחוקר ישאל יהיו גם שאלות שנועדו להעריך את מידת הסיכון, כגון: חומרת האלימות ועברו הפלילי של תוקף.

בזמן גביית ההודעה, החוקר ירשום את הסימנים המעידים על אלימות במשפחה, הגלויים לעין על גופו, בגדיו ובהתנהגותו של הקורבן.

ככלל, אם לתוקף יש נשק, הנשק ייתפס. זאת על מנת למזער את הסיכון לפגיעה בקורבן.

אם מדובר באלימות כלפי ילד עד גיל 14, גביית ההודעה ממנו תיעשה על ידי חוקר ילדים. חוקר ילדים הינו עובד סוציאלי ולא חוקר משטרתי.

בשלב זה של איסוף הראיות, אמורה להתבצע גם בדיקה רפואית של הקורבן. זאת על מנת לבדוק אילו נזקים נגרמו מהאלימות והאם יש לטפל בהם. כאשר מדובר בילד עד גיל 14, חוקר הילדים צריך לתת את אישורו לבדיקה כזאת ואם נתן, הוא ילווה את הילד במהלך הבדיקה.

אלימות במשפחה – המשטרה ותפקודה – מעצר

אם נעברה עבירה, למשטרה יש סמכות מעצר ל- 24 שעות לפני הבאת החשוד לפני שופט. לפי סעיף 23(א)(5) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה מעצרים), למשטרה יש סמכות מעצר אם מדובר באלימות במשפחה. למשטרה יש סמכות מעצר גם אם החשוד מפר צו כגון צו הרחקה, וזאת אפילו אם המתלונן לא עמד על קיום הצו. הפעלת הסמכות תלויה בחומרת המעשה.

לאחר 24 שעות החשוד צריך להיות מובא בפי שופט. המשך המעצר הוא לשם הגנה על הקורבן ולשם מניעה של שיבוש מהלכי משפט. תישקל חלופת מעצר כגון הפקדת ערבות או מעצר בית – כאשר: לא היו עבירות קודמות, יש ראיות חלשות, העבירה אינה חמורה או אם החלופה מספיקה כדי למנוע פגיעה בקורבן או במהלכי המשפט.

אלימות במשפחה – המשטרה ותפקודה – העמדה לדין

התובע יחליט על העמדה לדין תוך בחינת השיקולים הבאים:

1. רמת הסיכון גבוהה.

2. העבירה חמורה.

3. לתוקף יש עבר פלילי.

4. התוקף הפר צווים.

כאשר מדובר בילדים עד גיל 14 שהיו קורבנות לעבירות, בדרך כלל הם לא יידרשו להעיד במשפט, אלא תובא קלטת שלהם לבית המשפט או שחוקר הילדים יעיד במקומם. אם התובע יחשוב שהראיות לא מספיק חזקות, ייתכן שהילד יצטרך להעיד (אך אלה מקרים יותר נדירים).

לקריאה נוספת: החוק למניעת אלימות במשפחה

אלימות במשפחה – המשטרה ותפקודה – כאשר המשטרה מוזעקת במהלך אירוע של אלימות במשפחה

כאשר עבירה מתרחשת כעת, ניידת אמורה להישלח מיד. השוטר יפריד בין בני הזוג ויבדוק גישה לנשק. השוטר גם יכול להזמין אמבולנס.

החשוד יתלווה לשוטר להמשך חקירה.

לעיתים גם הקורבן יוזמן לחקירה.

אלימות במשפחה – המשטרה ותפקודה – הערות

  • המשטרה יכולה גם להפנות את הקורבן למקלטים לנשים מוכות ולמרכזים לסיוע לקורבנות.
  • לאחר הגשת התלונה, בקשת הנפגע לבטל את התלונה בדרך כלל לא תתקבל.
  • השוטר המטפל בעניין ימסור לקורבן מידע על זכויות הנפגע. בעקרון, זכות הנפגע היא למידע על התקדמות ההליך ולהשמעת דעתו בצמתי החלטה מסוימים.

אלימות במשפחה – המשטרה ותפקודה – מילות סיכום

לפני שנים מספר, השוטרים שהוזעקו למקום העבירה ניסו רק להרגיע את הרוחות ולהרחיק ללילה את הצדדים אחד מהשני. כיום השוטרים מגיבים באסרטיביות גדולה יותר ואף עוצרים את התוקף. השינוי ביחס השוטרים נגרם כנראה עקב המודעות הגוברת לנושא של אלימות במשפחה, לנזקיה ולשכיחותה הרבה. השינוי ביחס יכול גם להיות מוסבר על ידי הסלמה בעבירות של אלימות במשפחה.

לקריאה נוספת: אלימות במשפחה בישראל – סקירה >>

 

עו"ד ספי גבאי: "כאשר אני מייצג נהג-נאשם אני תמיד נכנס לנעליו ומבין את רגשותיו במיוחד כאשר הזכות החוקתית שלו לחופש ותנועה עלולה להיפגע עקב פסילה ו/או מאסר ולכן אני נלחם עבורו עד להשגת התוצאה האופטימאלית".

עו"ד ספי גבאי בעל ניסיון רב בייצוג נהגים בעבירות תנועה שונות ובעל מומחיות מיוחדת בטיפול בתיקי המכון הרפואי לבטיחות בדרכים וועדת הערר בתל בשומר. ליצירת קשר עם עו"ד ספי גבאי – 03-6001112

פנייה לייעוץ אישי עם עו"ד ספי גבאי





אין באמור לעיל ובאתר משפט תעבורה משום המלצה, חוות דעת משפטית או ייעוץ משפטי או תחליף לכך; כמו כן התוכן באתר משפט תעבורה לא מתיימר להיות מדויק ו/או מקיף ו/או עדכני, ויש לקחת בחשבון שמידע משפטי מטבעו מתיישן. כל המסתמך על המידע באתר משפט תעבורה עושה זאת באחריותו המלאה ועל דעת עצמו בלבד!

פנייה לייעוץ אישי עם עו"ד ספי גבאי

שם ושם משפחה *

מספר טלפון *

נושא הפנייה




פרטי יצירת קשר:

עו"ד ספי גבאי
רחוב יגיע כפים 2,
בית פיילוט, קומה 2
תל אביב, 6777886

טלפון: 03-6001112


לייעוץ ראשוני ללא התחייבות:
03-6001112


מידע חשוב נוסף