מה ההבדל בין שלילת רישיון לפסילת רישיון נהיגה? (מדריך משפטי)

אדם שהורשע בעבירת נהיגה, עלול "לזכות" בשלילת או בפסילת רישיון הנהיגה שלו. מדובר בסנקציה קשה מאוד, שכן היא פוגעת בניידות ובאיכות החיים של הנהג. לפיכך, ישנם מספר מאוד מצומצם של גורמים היכולים להטילה, ורק לאחר שהדבר נבחן כהלכה.  

שלילת רישיון ופסילת רישיון הן בעצם מילים נרדפות לאותה הפעולה, וההשלכות שלהן – כי האדם מנוע מלנהוג לאורך תקופת השלילה/פסילה – זהות. השוני ביניהן, נובע מהגוף אשר החליט על הטלת הסנקציה.

שלילת רישיון – על ידי בית המשפט

שלילת רישיון הוא עונש המוטל על אדם לאחר שהורשע והואשם בעבירות נהיגה שונות, כמו נהיגה בשכרות, נהיגה תחת השפעת סמים או אלכוהול, ועוד.

שלילת הרישיון נעשית על ידי בית המשפט בתום ההליך הפלילי, לתקופה אותה הוא יקבע לפי תקנות התעבורה, וייתכנו מקרים חמורים בהם השלילה תהיה לצמיתות. ישנן עבירות בהן אין לבית המשפט שיקול דעת, והתקנות מחייבות להטיל עונש מינימום של שלילת הרישיון.

במקרים בהם הוקצבה תקופת השלילה למעל לשנה, בשביל שהנהג יוכל לקבל את רישיון הנהיגה שלו בחזרה, עליו לעבור, בין היתר ולפי סוג השלילה, מבדקים של המרכז הרפואי לבטיחות בדרכים, וכן מבחן עיוני (תיאוריה) ומעשי (טסט).

פסילת מנהלית – על ידי קצין המשטרה

כידוע, ההליך המשפטי לוקח זמן רב, הן מרגע ביצוע עבירת הנהיגה ועד להגשת כתב האישום כנגד הנהג, והן לאורך ניהול ההליך, עניין היכול לקחת חודשים רבים. לפיכך, עולה הצורך לנקוט בפעולה אשר תרחיק את הנהג מהכביש עוד בטרם הוגש כנגדו כתב אישום, בשביל למנוע סיכון תעבורתי שעלול להיווצר ממנו.

לטובת כך, ישנו את הליך הפסילה המנהלית, המאפשר לפסול את רישיונו של האדם בטווח זמן מיידי לאחר ביצוע העבירה. הליך זה מבוצע על ידי קצין משטרה, לאחר שהוא מזמן את הנהג החשוד בעבירת הנהיגה לשימוע, בתוך שלושה ימים מרגע סיום ביצוע העבירה. במהלך השימוע הקצין בוחן את סיכויי הגשת כתב אישום כנגד הנהג וכן את נסיבותיו האישיות, ובמרבית המקרים הרישיון אכן נפסל. גם כאשר הנהג לא מגיע לשימוע, הקצין יפסול את רישיונו.

לפסילה המנהלית שלוש דרגות:

1. פסילת רישיון למשך 30 ימים – בעבירות נהיגה חמורות, כגון: נהיגה בשכרות, נהיגה תחת השפעת סמים או אלכוהול; אי מתן זכות קדימה; עקיפה לא חוקית; סיכון חיי הולכי רגל במעבר חצייה, נהגיה ברכב שאינו תקין, ועוד.
2. פסילת רישיון למשך 60 ימים – כאשר עבירת התנועה הובילה לתאונת דרכים שגרמה לנזק לאדם או לרכוש.
3. פסילת חובה למשך 90 ימים – במקרים בהם התרחשה תאונת דרכים קטלנית בה נהרג אדם.

שיקול הדעת הוא של קצין המשטרה האם ולכמה זמן להטיל את הפסילה המנהלית, אך הוא אינו יכול לפסול את הרישיון מעבר לתקופות אלו, ולמעט במקרה האחרון, בו הוא מחויב לפסול את הרישיון.

יש מקרים בהם מתעורר הצורך לפסול את רישיונו של הנהג למשך תקופה ארוכה אף יותר, לאור המסוכנות התעבורתית הנובעת ממנו (למשל, כאשר נגרמה תאונת דרכים חמורה ביותר או שמדובר בנהג חדש), ויש רצון להרחיקו מהכביש עוד בטרם מתקבל פסק דין בעניינו.

במקרים אלו, לצד ניהול ההליך העיקרי בעבירת הנהיגה בשכרות, מתנהל הליך – בבית המשפט – של שלילת הרישיון עד תום ההליכים. במילים אחרות, רישיונו של הנהג יישלל על ידי בית המשפט עד להכרעה בעניינו.

פסילת רישיון על ידי משרד הרישוי

ישנם מקרים בהם יפסל רישיונו של אדם, אף אם לא ביצע עבירת תנועה, מכיוון שהוחלט כי הוא אינו כשיר לנהיגה, לאור מצב בריאותי או נפשי. החלטה זו מתקבלת על ידי רשות הרישוי, והיא מתבססת על מידע רפואי שהועבר אליה, למשל, על ידי המכון הרפואי לבטיחות בדרכים, אשר קבע כי לאור מבחנים שונים, הנהג אינו כשיר לנהיגה.

מעבר לכך, רשאית רשות הרישוי לפסול רישיונו של אדם שהגיע למכסת נקודות הרישיון אותן ניתן לצבור טרם פסילת רישיון. שלילה על ידי משרד הרישוי, יכולה להיות לתקופות קצובות ואף לצמיתות, כתלות בסיבת הפסילה.

סיום

ישנם מספר גורמים המוסמכים לשלול או לפסול רישיונו של אדם, והתוצאה של פעולה זו זהה – היא הרחקת האדם מהכביש, מסיבות שונות.

קצין משטרה יכול לפסול רישיון לתקופות קצרות יחסית ורק לפי התקופות הקבועות בתקנות. מנגד, לבית המשפט (למעט בעבירות הקובעות עונש מינימום) שיקול דעת רחב בנוגע לתקופת השלילה ואף הסמכה לשלול רישיון לצמיתות. מעבר לכך, שני גורמים אלו רשאים למנוע מאדם לנהוג, רק אם ביצע עבירה. לעומת זאת, רשות הרישוי רשאית לפסול רישיון גם מסיבות רפואיות.