עבירת הנהיגה הפוחזת מצויה ברשימת עבירות הרשלנות והפזיזות המוסדרות בסעיף 338(א) לחוק העונשין. מדובר בעבירת תחבורה, אך היא אינה מצויה בחוקי התעבורה והיא מוגדרת כעבירה פלילית, שהענישה בגינה היא עד שלוש שנות מאסר.
עניינה של עבירה זו היא הרשעת אדם שנוהג בצורה נמהרת או רשלנית, ובכך מסכן חיי אדם ועלול לגרום לפגיעה בנהגים אחרים או בהולכי רגל.
התוכן באדיבות פורטל עורכי דין מומלצים.
רכיבי עבירת הנהיגה הפוחזת
סעיף 338(א) מגדיר רשימות פעולות, שאם אדם עושה אותן בדרך נמהרת או רשלנית שיש בה כדי לסכן חיי אדם או לגרום לו חבלה – הוא עובר עבירת רשלנות. בין הפעולות ניתן למנות הפעלת כלי שיט או כלי טיס, נתינת טיפול רפואי או כירורגי, עשיית מעשה בכלי יריה או חומר נפץ, ועוד.
הראשונה ברשימה מבין פעולות אלו, היא נהיגה ברכב בדרך ציבורית. במילים אחרות, אדם שנוהג ברכבו, בצורה נמהרת או רשלנית שיכולה לסכן עוברי אורח או לפצוע אותם – מבצע עבירת רשלנות.
לפי חוק העונשין, רשלנות היא אי מודעות לטיב המעשה, לקיומן של נסיבות המעשה או לאפשרות גרימת התוצאות של אותו מעשה, כאשר "אדם מן הישוב" (קרי, כל אדם נורמטיבי) יכול היה, בנסיבות העניין, להיות מודע אליהן. לפיכך, על מנת להרשיע בעבירה זו, התביעה לא צריכה להוכיח שהנהג היה מודע לכך שהוא נוהג בצורה בה הוא מסכן חיי אדם או עלול לגרום לפגיעה בעוברי הדרך. מעבר לכך, מכיוון שעבירות רשלנות הן עבירות ללא מחשבה פלילית, התביעה לא צריכה להוכיח כי בנהיגתו הנהג התכוון לסכן חיי אדם, אלא רק את העובדה שהיה רשלן בנהיגתו ונהג בצורה מסכנת חיים.
מתי התביעה תאשים בעבירה זו?
סעיף עבירה זה לרוב ישמש את התביעה בכתבי אישום העוסקים במרדפים משטרתיים אחר חשודים, ברף הנמוך. למשל, במקרה בו נהג נימלט משוטר, או לא שעה להוראת שוטר לעצור את רכבו והמשיך לנסוע, ובכך סיכן את עוברי הדרך – שהרי, בסעיף זה אין צורך להוכיח את כוונת הנהג לפגוע.
אך, במקרים בהם התביעה תוכל להוכיח את כוונת הנהג לסכן חיי אדם, היא תבחר להרשיע בעבירה של "סיכון חיי אנשים במזיד בנתיב תחבורה", המופיעה בסעיף 332 לחוק העונשין, שבצידה עונש מאסר בפועל של עד 20 שנה.
גם במקרים של נהיגה במהירות מופרזת או אי ציות לתמרור, למשל, התביעה לא תבחר בסעיף זה, מכיוון שלעבירות אלו יוחדו סעיפים ספציפיים בפקודת התעבורה.
הענישה בגין נהיגה פוחזת
מכיוון שמדובר בעבירת רשלנות פלילית, הרשעה בה יכולה לגרור מאסר בפועל של עד 3 שנים. מעבר לכך, לצד עבירה זו עונש מינימום של שלילת רישיון הנהיגה לשלושה חודשים. במקרה בו האדם, הורשע בעבירת תעבורה חמורה (לפי רשימה המפורטת בחוק), שגרמה לתאונת דרכים בה נחבל אדם חבלה של ממש, בשנתיים שלפני ביצוע עבירת הנהיגה הפוחזת – שלילת המינימום תעמוד על שנה. אם בית המשפט סבר שבמקרה זה יש נסיבות מיוחדות, אותן הוא מפרט בפסק דינו, הוא יכול להורות על תקופת שלילה קצרה יותר.
זוהי עבירה מדרגת "עוון", ולפיכך, במקרים שאינם חמורים במיוחד בהם לא נגרם נזק מהותי לאדם או לרכוש, ייתכן וניתן יהיה לחמוק ממאסר בפועל, ובתי המשפט יסתפקו בענישה בצורת עבודות שירות, שירות לתועלת הציבור, קנס כספי, פיצוי, מאסר על תנאי, ועוד, לפי שיקול דעתם וחומרת המקרה.
העונש הספציפי בעבירה, יקבע לפי נסיבותיו של המקרה וכן של הנאשם. לפיכך, בית המשפט יבחן את מידת הרשלנות בנהיגה, עוצמתה, הסיכון שהיה גלום בנהיגה הרשלנית, הנזק שנגרם ועוד. כמו כן, בית המשפט ייקח בחשבון את הנסיבות האישיות של הנאשם, שלא קשורות לביצוע העבירה, למשל, גילו, עברו הפלילי, מידת החרטה שלו, מצבו המשפחתי, ועוד.
יתרה מכך, עבירה זו מאפשרת, במקרים המתאמים, לסגור את התיק אף טרם הגשת כתב אישום במסגרת הליך של הסדר מותנה. במסגרת ההליך, לא יוגש כנגד הנהג כתב אישום, לא יתנהל הליך פלילי בבית המשפט ובהתאם העבירה לא תירשם בגיליון הפלילי שלו. התיק כנגד הנהג נסגר רק לאחר שעמד בתנאים שיקבעו במסגרת ההסדר, למשל: תשלום קנס ופיצוי כספי לנפגע העבירה, עמידה בתנאי תוכנית מבחן, חתימה על התחייבות להימנע מעבירה, ועוד.
סיום
עבירת הנהיגה הפוחזת היא עבירות רשלנות, שבמקרים החמורים עונשה יכול להגיע לשלוש שנות מאסר, לצד ענישה נילוות. מעבר לכך, בצד העבירה עונש מינימום של שלילת רישיון לשלושה חודשים.
מדובר בעבירה בה ניתן להרשיע אדם אשר סיכן עוברי דרך בצורת נהיגתו הרשלנית, אך מבלי צורך להוכיח את מודעותו של הנהג לעובדה שנהג בצורה מסוכנת, וכן כוונה לפגוע בחיי אדם.