אדם שנוהג בעת שרישיונו נפסל, עובר עבירה של "נהיגה בזמן פסילה". מדובר באחת העבירות החמורות ביותר בדיני התעבורה, וכך גם הענישה עליה, שיכולה להגיע עד לשלוש שנות מאסר בפועל.
חומרת העבירה נובעת מזלזול הנהג ברשויות המדינה ובשלטון החוק, שכן על אף שרישיונו נפסל, הנהג לא קיבל את החלטת הרשות (השיפוטית או המנהלית) ובחר לנהוג בכל זאת. מעבר לכך, נהג שרישיונו נפסל כדין, נתפס כנהג מסוכן שהרי הייתה סיבה לפסילת רישיונו, ובכך שהוא ממשיך לנהוג, הוא מהווה סכנה לציבור הולכי הרגל והנהגים.
כיצד נפסל רישיון?
הסמכות לפסול רישיון נהיגה של אדם מצויה אצל שלושה גורמים:
- בית המשפט;
- קצין משטרה בדרגת מפקח ומעלה;
- משרד הרישוי.
פסילה שיפוטית, שנעשית על ידי בית המשפט, היא עונש שמוטל על הנאשם במשפט פלילי, לאחר שהורשע בעבירת תעבורה (גם במסגרת הסדר טיעון).
לבית המשפט שיקול דעת רחב בפסילת הרישיון: בין לתקופה מסוימת ובין לתקופת מינימום הקבועה בחוק, ובעבירות חמורות – גם פסילה לצמיתות.
פסילת רישיון מנהלית, נעשית על ידי קצין משטרה, שרשאי לפסול רישיונו של אדם למשך תקופת זמן מוגבלת המצויה בחוק (בין 30 ל-90 ימים, תלוי בסוג העבירה), לאחר שהוא עורך לו שימוע. פסילה מנהלית מתרחשת במקרים בהם שוטר עוצר נהג שביצע עבירת תעבורה חמורה (כמו נהיגה בשכרות או נהיגה במהירות מופרזת) ולצורך כך הוא מובא לתחנת המשטרה לאחר מעצרו.
פסילת הרישיון על ידי משרד הרישוי נעשית כאשר נהג הגיע למספר מסוים של נקודות שהצטברו לו לאור ביצוע עבירות תנועה שונות לאורך תקופה מסויימת הקבועה בחוק. כמו כן, משרד הרישוי רשאי לפסול רישיון לאור המלצת המכון הרפואי לבטיחות בדרכים שסבר כי האדם אינו כשיר לנהיגה לאור מבחנים רפואיים או נפשיים שהוא ביצע לו.
עבירת "נהיגה בזמן פסילה"
לעבירת הנהיגה בפסילה ישנם מספר רכיבים:
- נהיגה ברכב המצריך רישיון נהיגה על מנת לנהוג בו, בזמן פסילת הרישיון;
- פסילה כדין מלהחזיק רישיון – למשל, לאחר הליך משפטי או מנהלי שנערך לנהג, או שמספר הנקודות שנצברו לנהג, הצדיקו שלילת רישיון על ידי משרד הרישוי;
- ידיעה על דבר הפסילה – על מנת להרשיע בעבירה זו, יש להוכיח כי הנהג ידע על דבר הפסילה. למשל, במקרה בו רישיונו של הנאשם נשלל במסגרת הליך משפטי בו הוא היה נוכח, ניתן להוכיח רכיב זה בנקל. אף אם הנהג לא נכח בעת מתן ההחלטה, אך זו נשלחה אליו בדואר רשום או הובאה לידיעתו בדרך אחרת (למשל, על ידי עורך דינו), ניתן להוכיח ידיעה. גם במקרים בהם הפקיד הנהג את רישיונו במשטרה וחתם על טופס פסילה, ניתן להוכיח ידיעה.
הענישה בגין נהיגה בפסילה
לאור חומרת העבירה, העונש בצידה עומד על עד שלוש שנות מאסר בפועל, לצד קנס כספי משמעותי, ופסילת רישיון לתקופה נוספת.
המדיניות של התביעה בעבירה זו, היא לבקש תמיד מאסר בפועל, גם אם מדובר בעבירה ראשונה של נהיגה בפסילה, וקל וחומר באם העבירה גרמה לתאונת דרכים קטלנית. ככל שנהג נתפס בעבירה זו יותר מפעם אחת, המאסר בפועל וכן פסילת הרישיון הנוספת, יעמדו בכל פעם על תקופה ארוכה יותר.
כמובן, שבית המשפט לא חייב להטיל עונש מאסר בפועל, ויש לו שיקול דעת לגזור את הענישה ההולמת בכל מקרה ומקרה, לפי חומרתו ונסיבותיו הספציפיות של התיק ושל הנאשם. למשל, להטיל מאסר בדרך של עבודות שירות או מאסר על תנאי.
מעבר לכך, אדם שחשוד בעבירה זו, ואין מדובר בפעם הראשונה בה הוא הואשם והורשע בעבירת נהיגה בזמן פסילה, התביעה תבקש גם להטיל מעצר עד תום ההליכים – הן לצורך הרתעתי והן על מנת להרחיקו מהכביש. לפיכך, ככל הנראה, הנהג ישהה במעצר לאורך כל ההליך המשפטי.
בנוסף, הביטוח אינו מכסה מקרים של נהיגה בזמן פסילה, ולפיכך הנהג יוותר ללא ביטוח תקף ועלול לעמוד בפני תביעה כספית משמעותית. יתרה מכך, להרשעה בעבירת נהיגה בזמן פסילה השלכות נוספות גם בתום ריצוי כל העונשים אשר הוטלו עליו מבית המשפט: יתכן, למשל, שעל נהג שמעוניין להשיב את רישיונו, לעבור מחדש מבחן מעשי (טסט), עיוני (תיאוריה), קורסי נהיגה שונים מטעם משרד הרישוי, מבדקים במכון הרפואי לבטיחות בדרכים, ועוד.
סיום
עבירת הנהיגה בזמן פסילה היא עבירה חמורה ביותר, וחומרתה באה לידי ביטוי בענישה עליה – עד שלוש שנות מאסר, לצד ענישה נילוות, כגון קנס, שלילת רישיון, מאסר על תנאי, ועוד. מעבר לכך, אדם שנתפס בעבירה זו יותר מפעם אחת, צפוי "לבלות" במעצר עד תום ההליכים.
בכדי להרשיע בעבירה זו, חובה על התביעה להוכיח ידיעה של הנהג על פסילת הרישיון, למשל, במקרה בו הפסילה נעשתה בפניו.