משפט תעבורה
משפט תעבורה
פנייה לייעוץ אישי



    בדיקת שכרות – מה יקרה אם תסרב?

    משפט תעבורה - סירוב לבדיקת שכרות

    תוכן עניינים

    משפט תעבורה – הרשעה בגין נהיגה בשכרות על פי דיני תעבורה

    מהו הדין בנסיבות בהן נתפס נהג, אפוף בריח אלכוהול, בדיקת נשיפה לגילוי שרידי אלכוהול בדמו לא צלחה (ולא בשל מעשה או מחדל הקשורים בו).

    אולם, משהתבקש לבצע בדיקת דם, סירב. עם זאת, בדיקת המאפיינים שבוצעה בו לא העלתה דבר ונדמה כי התנהלותו וחזותו גילה וטבעית?

    יש לדעת, כי בנסיבות בהן סירב נהג לבצע בדיקה לגילוי אלכוהול, סירובו זה ישמש כראיה לכך שהיה תחת השפעת אלכוהול עת נהג ברכבו, על פי הוראה מפורשת מכוח דיני תעבורה, זאת גם אם בבדיקת המאפיינים, לא התגלה דבר.

    הווה אומר, במהלך משפט תעבורה נאשם יכול ויורשע, מכוח סעיף 64ד(א) לפקודת התעבורה, לפיו במקום שבו סירב נהג ליתן דגימה לשם בדיקה אם מצוי בגופו אלכוהול ובאיזה ריכוז, רואים אותו כמי שעבר עבירה על סעיף 62(3) לפקודת התעבורה, הלוא היא עבירת הנהיגה בשכרות.

      פנייה לייעוץ ראשוני ללא התחייבות

      בדיקת שכרות – נהיגה בשכרות – מגמת הפסיקה

      כאשר מתבררת תביעה בגין נהיגה בשכרות, בתי המשפט אינם מבחינים, באשר לסוגיית העונש, בין נהג שהוכחה שכרותו על פי בדיקת שכרות וממצאים מדעיים,

      לבין מי שנמצא שיכור לאור החזקה הנוהגת מכוח דיני תעבורה, הנעוצה בסירובו לאפשר את הבדיקה לגילוי אלכוהול בדמו.

      הסיבות לכך נעוצות במספר טעמים מצטברים:

      ראשית, המחוקק הורה את זו החזקה במפורש, בחקקו את סעיף 64ד(א) לפקודת התעבורה. אילו היה מעוניין לבצע אבחנה לעניין העונש,

      בין נהג שנמצא שיכור על פי דיאגנוזות מדעיות מוכחות, לבין נהג שבסירובו הביא להרשעתו, היה המחוקק יוצר אבחנה זו בחוק, בצורה בהירה ומפורשת. משלא עשה כן, הרי שהתכוון כי העונש יהא זהה בשני המקרים.

      שנית, כאשר נהג מסרב לבצע בדיקה לגילוי אלכוהול, הרי שרמת האלכוהול בדמו, אינה ברורה. חוסר בהירות זה נעוץ באשמו של הנהג המסרב לבצע את הבדיקה האמורה.

      כך, משישנה אפשרות שרמת האלכוהול בדמו של הנהג גבוהה, וסירובו נובע מהשערתו זו. בנסיבות כאלו, בית המשפט יגזור את עונשו לחומרה, ואין לו לנהג אלא להלין על עצמו.

      שלישית, כאשר נהג מבצע בדיקה ועולה ומוכח מדעית כי נהג בשכרות, בעוד נהג אחר מסרב לאפשר בדיקה, כאמור, אין זה נכון וצודק לבכר את הנהג שסירב לעשות כן ולהקל בעונשו.

      מסר כזה יביא, במוקדם או במאוחר, לכך שנהגים יסרבו לבצע את הבדיקות ובזה יחשבו שעונשם יפחת.

      רביעית, נהג שדבק בסירובו לבצע בדיקה לגילוי אלכוהול, סירובו זה מעיד כי הוא חושש מתוצאותיה, ויש לו יסוד סביר להניח שאכן יימצא שיכור.

      לאור הטעמים הנכבדים לעיל, בתי המשפט במשפטי התעבורה אינם מקלים בעונשו של נהג שסירב לבצע בדיקה, על ידי הטלת עונש מופחת, על פני נהג שביצע את בדיקת השכרות.

      נהג שדבק בסירובו לבצע בדיקה לגילוי אלכוהול, סירובו זה מעיד כי הוא חושש מתוצאותיה

      בדיקת שכרות – בדיקת המאפיינים

      בנסיבות בהן סירב הנהג לבצע בדיקה לגילוי אלכוהול, פרט לבדיקת המאפיינים, וזו אינה מעלה דבר, פרט לריח אלכוהול שנדף מפי הנהג, וכל המאפיינים האחרים מעידים על התנהגות רגילה וטבעית וחזות מפוקחת ויציבה, נראה, כי מידת השכרות בה היה שרוי הנהג, היתה, כך נראה, נמוכה.

      אולם, בבדיקת המאפיינים בבדיקת שכרות אין דיי בכדי לשלול נהיגה בשכרות וחזקת הסירוב עודנה עומדת איתנה.

      עם זאת, בית המשפט לא יתעלם מתוצאותיה של בדיקת המאפיינים ויתחשב בכך שלא נצפו סימני שכרות. כמו כן, יתחשב בית המשפט בעברו התעבורתי של הנאשם, בשים לב להרשעה בעבירות דומות, וכן ביתר נסיבות המקרה.

      משפט תעבורה – נסיבות מיוחדות לקיצור עונש המינימום על פי דיני תעבורה

      סעיף 39(א) לפקודת התעבורה נותן בידי בית המשפט שיקול דעת לקצר את תקופת הפסילה הקבועה לשנתיים, בנסיבות מיוחדות שיצוינו בפסק הדין, ולהורות על תקופה קצרה יותר.

      דומה, כי בנסיבות בהן, בדיקת המאפיינים אינה מגלה דבר, ואין הוכחה מדעית לשכרות פרט להחלת החזקה לאור סירוב הנהג לבצע בדיקה, בשים לב לעברו התעבורתי הנקי של הנהג,

      יכולות נסיבות אלו, להצדיק סטייה מהכלל הקבוע על פי דיני תעבורה, ובכך יופחת עונש המינימום הקבוע למשך שנתיים, לפסילת רישיון הנהיגה.

      מהי ההגדרה של נהג שיכור?

      ההגדרה של נהג שיכור קבועה בחוק, ומתייחסת לנהג ששותה משקה משכר בעת נהיגה או כאשר הוא ממונה על הרכב (מורה נהיגה או מלווה לנהג חדש), נהג שבגופו נמצא אלכוהול בריכוז גבוה מהמותר בחוק או נהג שבגופו נמצא סם מסוכן.

      ריכוז האלכוהול המותר בחוק עומד על 240 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אוויר נשוף עבור נהג ותיק, ו50 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אוויר נשוף עבור נהג חדש.

      חשוב לציין שההגדרה של נהג שיכור מתייחסת לאמות מידה אובייקטיביות שאינן קשורות להשפעה של האלכוהול על הנהג הספציפי שנבדק.

      כלומר, נהג עשוי להיחשב שיכור על פי החוק גם אם השפעת האלכוהול שצרך נמוכה מאוד.

      האם ניתן לבצע בדיקת שכרות עצמית לפני עליה על ההגה?

      ניתן לבצע בדיקת שכרות עצמית לפני עליה על ההגה, ובקלות. כיום, ניתן לרכוש מכשיר קטן וזול ולבדוק בעזרתו מהו ריכוז האלכוהול המצוי בגופך רגע לפני העלייה להגה.

      כמובן שמכשיר זה אינו מדויק כמו המכשור המשטרתי, אך הוא נותן אינדיקציה טובה מספיק המעידה על רמת האלכוהול בגוף.

      בנוסף, בחלק ממקומות הבילוי, ביציאה מהמקום קיימים מכשירים קבועים לבדיקת ריכוז האלכוהול בגוף, יחס עם קשיות נשיפה מתחלפות.

      כיצד מתבצעת בדיקת השכרות?             

      בדיקת השכרות מתבצעת במספר שלבים. ראשית, השוטר יבצע בדיקה ראשונית שמטרתה לקבל אינדיקציה ראשונית לקיומו אלכוהול בגופו של הנהג.

      הבדיקה תבוצע באמצעות מכשיר ה"נשיפון", והנהג יתבקש לנשוף אל תוך המכשיר מספר שניות רצופות.

      במידה שהתוצאות יצביעו על אלכוהול בריכוז גבוה מהמותר, הנהג יועבר אל בדיקת מאפיינים, הכוללת הליכה על קו ישר, הבאת אצבע לאף וכדומה.

      לאחר מכן יבצע הנהג בדיקת ינשוף, במסגרתה יתבקש לנשוף לתוך המכשיר פעמיים. המכשיר יוציא פלט שכולל את תוצאות הבדיקה ומידע על ריכוז האלכוהול בגופו של הנהג.

      טרם הבדיקה, השוטר יאסור על הנהג לאכול, לשתות או לעשן במשך 15 דקות רצופות. תוצאות הינשוף מהוות ראיה משפטית, זאת בניגוד לתוצאות מכשיר הנשיפון.

      בדיקת שכרות - שאלות נפוצות

      מי יכול להתבקש לבצע בדיקת שכרות, ומה כוללת בדיקה זו?

      שוטר יכול לעצור כל נהג ולבקש ממנו לבצע בדיקת שכרות, גם אם נסיעתו כלל לא מסכנת את הדרך ולא מעוררת כל חשד שבגופו יש אלכוהול. בבדיקת שכרות, נמדדת כמות האלכוהול שבגוף הנבדק, באמצעות נשיפתו, מעומק ריאותיו, לתוך יחידות מדידה במכשיר המכונה "ינשוף" (מלשון "לנשוף").

      האם חלות חובות מסוימות על השוטר שדורש מנהג לבצע בדיקת שכרות?

      כן. שוטר שדורש מנהג לבצע בדיקת שכרות, מחויב להסביר לאותו נהג מהי מטרתה של בדיקת השכרות, ומה תהיינה ההשלכות המשפטיות אם הנהג יסרב לבצע בדיקה זו.

      מה קורה אם הנהג מסרב לבצע בדיקת שכרות?

      כשנהג שנדרש לבצע בדיקת שכרות (והשוטר מסביר לו מהי מטרת הבדיקה ומה תהיינה ההשלכות המשפטיות אם הוא לא יבצעה), מסרב לעשות כן – הוא נחשב כמי שנהג בשכרות, ודינו יכול להיות קנס בסך 10,000 ש"ח, ואף שנת מאסר ופסילת רישיון הנהיגה שלו למשך שנתיים על ידי בית המשפט.

      האם רק הנהג עצמו יכול להיענש אם הוא מסרב לבצע בדיקת שכרות?

      לא. לפי סעיף 62(3) לפקודת התעבורה, אם נהג מסרב לבצע בדיקת שכרות, גם הממונה על הרכב צפוי להיענש, באופן זהה לחלוטין לנהג. הממונה על הרכב יכול להיות אדם שממלא את חובתו כמלווה, כאשר הנהג הוא נהג חדש, ועל פי החוק, זקוק לליווי בעת נהיגתו, או מורה לנהיגה, והנוהג ברכב הוא תלמידו.

      *אין באמור לעיל ובאתר Trafficlaw משום המלצה, חוות דעת משפטית או ייעוץ משפטי. כל המסתמך על האמור באתר משפט תעבורה עושה זאת באחריותו המלאה ועל דעת עצמו בלבד!

      לייעוץ ראשוני חייג 077-8041969 (זמינות 24 שעות)
      פנייה לייעוץ ראשוני ללא התחייבות

        מידע חשוב נוסף