משפט תעבורה
משפט תעבורה
פנייה לייעוץ אישי



    נהיגה בשכרות – העונש

    כולנו ערים לכך שהקטל בכבישים הוא אחת הבעיות הקשות והבוערות על סדר היום הציבורי בישראל.

    נהיגה בשכרות - העונש

    חלק נכבד מן הבעיה היא כי העבירה של נהיגה בשכרות מתבצעת חדשות לבקרים ללא ערות מספקת לכך שנהיגה בשכרות היא מסוכנת והשלכותיה הרות אסון.

    תוכן עניינים

    בשנים האחרונות החליט המחוקק לאמץ מדיניות קשוחה באשר לעברייני התנועה בכלל ולנוהגים בשכרות בפרט.

    בשל חומרתה של עבירת נהיגה בשכרות ראה המחוקק לנכון לשנות מהותית את המצב המשפטי לגבי הרשעה בעבירת נהיגה בשכרות.

    שינוי זה כולל גם קביעה של עונש מינימום לנהג המורשע בעבירה של נהיגה בשכרות – פסילת רישיונו לתקופה של שנתיים לפחות.

    שינוי המצב המשפטי

    במסגרת המאבק בקטל בדרכים, החליט המחוקק לשנות את המצב המשפטי בכל הנוגע לעבירה של נהיגה בשכרות:

    1. שינוי המצב המשפטי – בעבר, הרשעת נהג בעבירה של נהיגה בשכרות הייתה על בסיס התרשמות חיצונית של שוטר ללא כלי אובייקטיבי אמיתי אשר יראה באמת האם הנהג אכן נהג בשכרות.

    מכשיר "הינשוף" שינה את המצב והפך לכלי העיקרי באמצעותו מרשיעים נהגים בעבירת נהיגה בשכרות.

      פנייה לייעוץ ראשוני ללא התחייבות

      על פניו, שינוי חיובי לעומת המצב הקודם בו הורשעו אנשים בנהיגה בשכרות על פי ההתרשמות הכללית של השוטר מהם. אולם שינוי זה טומן בחובו בעייתיות אחרת.

      אמינותו של מכשיר הינשוף לא הוכחה ותקינותו מוטלת בספק כאשר השימוש בו לא נעשה על פי הנהלים שנקבעו בתקנות.

      2. קביעת עונש מינימום – התיקון בחוק קובע כי אדם אשר הורשע בנהיגה בשכרות – יוטל על רישיונו פסילה של מינימום שנתיים כאשר רק בנסיבות מיוחדות, "מטעמים מיוחדים", רשאי בית המשפט לגזור עונש מופחת על הנהג העומד לדין.

      פסילת רישיון לשנתיים – האם ראוי?

      על רקע תרבות הנהיגה בישראל אשר גובה קורבנות יום יום, נראית ההחמרה בענישה של נהיגה בשכרות כהחמרה לגיטימית לחלוטין ויותר מכך, כהחמרה מבורכת.

      נותר רק לקוות כי עונש המינימום ירתיע נהגים מלבצע את העבירה הנוראה הזו של נהיגה בשכרות.

      מצד שני יכולה לעלות השאלה האם קביעתו של עונש מינימאלי איננה צעד אחד רחוק מדי. האם לא היה נכון יותר להשאיר לבית המשפט מקום לשיקול דעת להבחין בין מקרים חמורים יותר וחמורים פחות של נהיגה בשכרות?

      המחוקק אמנם הותיר צריח קטן בדמות "טעמים מיוחדים" אך המדובר רק מקרים בודדים ונדירים בהם יוכל בית המשפט להטיל על הנהג עונש מופחת.

      האם לא היה ראוי כי יוכל בית המשפט לבצע הבחנה יומיומית בין חומרתם של תיקים שונים? מה אתם חושבים?

      מהי נהיגה בשכרות לפי החוק?

      לאור ההחמרה בענישה בגין נהיגה בשכרות חשוב להבין ולדעת מהי נהיגה בשכרות על פי החוק. רף המדידה לקביעת כמות האלכוהול המותרת תלוי בסוג הבדיקה שהשוטר מורה לנהג לבצע:

      1. בדיקת דם – במקרה זה ייחשב נהג כנוהג בשכרות אם רמת האלכוהול בדמו תהיה גבוהה יותר מ – 50 מיליגרם אלכוהול ב – 100 מיליליטר של דם.

      חשוב לדעת כי שוטר רשאי לדרוש מאיתנו לעשות בדיקת דם רק במקרים בהם היינו מעורבים בתאונת דרכים או במצב שבו לשוטר יש חשד סביר כי נהגנו בשכרות.

      2. בדיקת ינשוף – במסגרת בדיקה זו ייחשב אדם לשיכור אם בליטר אוויר נשוף נמצאו יותר מ – 240 מיקרו- גרם אלכוהול.

      בניגוד לבדיקת דם, את בדיקת הנשיפה על ידי מכשיר הינשוף, יכול שוטר להורות לנו לבצע גם מבלי שיידרש לחשד ספציפי לגבינו.

      לסיכומו של עניין, בואו ננהג בזהירות ובחוכמה בכבישים. אם יצאנו ושתינו, נעביר את מפתחות הרכב למי שלא שתה. כך נביא את כולנו הביתה בשלום ולא נסתכן בפסילת רישיון.

      *אין באמור לעיל ובאתר משפט תעבורה – Trafficlaw משום המלצה, חוות דעת משפטית או ייעוץ משפטי. כל המסתמך על האמור באתר משפט תעבורה עושה זאת באחריותו המלאה ועל דעת עצמו בלבד!

      לייעוץ ראשוני חייג 077-8041969 (זמינות 24 שעות)
      פנייה לייעוץ ראשוני ללא התחייבות

        מידע חשוב נוסף