משפט תעבורה
משפט תעבורה
פנייה לייעוץ אישי



    משפט תעבורה – אחריות הממונה

    האם מי שלא נהג ברכב, עובר לתאונה שגבתה אבדות בנפש בעקבות עבירה על דיני תעבורה, יכול להימצא מורשע בעבירת ההריגה?

    משפט תעבורה - אחריות הממונה

    בנסיבות בהן, הממונה על הרכב, התיר לאחר לנהוג ברכבו, כאשר ידוע לו כי אותו אדם אינו כשיר לנהיגה, אם בשל עובדת היותו שיכור, או כשאין ברשותו רישיון נהיגה, ובנסיעה זו אירעה תאונה שגרמה למותו של אחר,

    יואשם במשפט התעבורה הממונה על הרכב בהריגה, משום שהפקיר את רכבו בידי מי שאינו כשיר לכך.

    תוכן עניינים

    משפט תעבורה – התשתית הראייתית לצורך הרשעה בעבירת ההריגה

    סעיף 298 לחוק העונשין דן ביסודותיה של עבירת ההריגה. בטרם הרשעת אדם בעבירת ההריגה, בנסיבות בהן לא נהג ברכב, אלא התיר את השימוש בו לאחר, יש לבסס את אחריותו הפלילית לגרימת התאונה ותוצאותיה הקטלניות.

    שאלת אחריותו של הממונה על הרכב על פי דיני תעבורה וחוק העונשין

    חובתו של הממונה על הרכב, נגזרת מהוראת סעיף 326 לחוק העונשין, הקובע את חובת הממונה על דבר שיש בו סכנה. בקובעו כך:

    "מי שבאחריותו או בשליטתו נמצא דבר – בין חי ובין דומם, בין נייד ובין נייח – ממין או בתנאים שיש בהם כדי לסכן חיי אדם, בטיחותו או בריאותו אם לא ינהגו זהירות וקפידה בשימוש או בטיפול בו – חובה עליו לנקוט מידה סבירה של זהירות וקפידה למניעת הסכנה, ויראוהו כמי שגרם לתוצאות שבאו על חיי אדם או על בריאותו מחמת שלא קיים את חובתו האמורה."

      פנייה לייעוץ ראשוני ללא התחייבות

      בתי המשפט במהלך משפטי תעבורה החילו את סעיף 326 הנ"ל, בנסיבות בהן התיר אדם לנהוג ברכבו, בידי מי שאינו כשיר לכך. ב- ע"פ 182/73 סחה נ' מדינת ישראל, פ"ד כ"ח(2) 645, נדון מקרה בו הפקיד אדם את רכבו בידי אדם החסר רישיון נהיגה.

      בית המשפט התייחס לשאלת אשמו של הממונה על הרכב, בקובעו, כך: "אלא שהמערער לא הואשם כלל בגלל חלקו בהתנגשות המכוניות (כי בה לא היה לו כל חלק) אלא בגלל אי-זהירותו שקדמה להתנגשות והתבטאה בכך שהפקיד את הגה המכונית בידי מי שלא היתה מאומנת די הצורך בנהיגה.

      אין ספק שמכונית, כשהיא בתנועה, שייכת לקטגוריה של דברים מסוכנים וחובה לנהוג בה מתוך זהירות מירבית."

      בהמשך פסק הדין התייחס בית המשפט לאחריותו של הממונה על הרכב וחובת הזהירות המוטלת עליו בשמירת דיני תעבורה, בקובעו כך:

      "מסירת ההגה של מכונית כזאת לידי אדם שאינו מאומן מספיק בנהיגתה מהווה הפרה של חובת הזהירות מצד המחזיק; ובמקרה דנא כאשר נגרם מותה של המנוחה כתוצאה מאי-זהירות כזו, אחראי המערער לתוצאה של מחדלו."

      משפט תעבורה – הפרת חובת הזהירות

      בנסיבות בהן הפקיד אדם בידי אחר את רכבו, ביודעו כי הלה אינו כשיר לכך, יישא הוא בתוצאות נהיגתו הבלתי אחראית תוך הפרת דיני תעבורה.

      בתי המשפט קבעו, כי על הממונה על הרכב לנקוט באמצעים סבירים בהתירו את השימוש ברכבו, וכאשר חובה זו מופרת, הרי שהממונה על הרכב יישא בתוצאות הפרת דיני תעבורה והשלכותיהן.

      ב-ע"פ 3821/08 חיים שלומוב נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו. ניתן ביום 27.11.08) התבררו נסיבות בהן, התיר הממונה על הרכב, לחברו לנהוג ברכבו ביודעו שהאחרון תחת השפעת אלכוהול וחסר רישיון נהיגה, בעודו נוהג תוך הפרה בוטה של דיני תעבורה.

      בסופו של לילה, אירעה תאונת דרכים בה מצא הנהג את מותו. בית המשפט האשים את הממונה על הרכב בהריגה.

      באשר להתקיימות היסוד העובדתי נפסק, כי בשל העובדה שהתיר הממונה על הרכב, למנוח לנהוג ברכבו במצב של שכרות, תוך נהיגה במהירות מופרזת, וכתוצאה מכך, נהרג המנוח, מתקיים בזה היסוד העובדתי.

      באשר ליסוד הנפשי קבע בית המשפט, כי הממונה על הרכב היה מודע לכך שהמנוח היה שיכור וכי אין לו רישיון נהיגה, ולפיכך מודע היה לסיכון הכרוך בנהיגתו, ומודעות זו מהווה את היסוד הנפשי הנדרש לצורך הרשעה בעבירת ההריגה.

      עם זאת, יש לדעת כי כל מקרה ובכל משפט תעבורה העניין ייבחן על פי נסיבותיו "לא בכל פעם שיתיר אדם לחברו השיכור וחסר הרישיון לנהוג ברכבו, והלה יגרום לתאונה קטלנית, ניתן יהיה להרשיע את בעל הרכב בעבירת ההריגה.

      את קיומה של חובת הזהירות יש לבחון בכל מקרה ומקרה לגופו, ובהתקיים שאר יסודות העבירה, ניתן יהיה להטיל אחריות פלילית על אדם שהפר חובה זו" ע"פ 3821/08 חיים שלומוב נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 27.11.08).

      *אין באמור לעיל ובאתר משפט תעבורה – Trafficlaw משום המלצה, חוות דעת משפטית או ייעוץ משפטי. כל המסתמך על האמור באתר משפט תעבורה עושה זאת באחריותו המלאה ועל דעת עצמו בלבד!

      לייעוץ ראשוני חייג 077-8041969 (זמינות 24 שעות)
      פנייה לייעוץ ראשוני ללא התחייבות

        מידע חשוב נוסף