משפט תעבורה – דוחות תעבורה

כמעט כל נהג נתקל, לפחות פעם אחת, בסיטואציה בה עוצר אותו שוטר ודורש ממנו להציג את פרטי הרכב, טסט, ביטוח ורישיון נהיגה, ותוך כדי בירור הפרטים , מודיע לו, חגיגית, כי עבר עבירת תנועה.

עברות התנועה השכיחות יותר הן: שימוש בטלפון סלולארי, ללא דיבורית, נסיעה במהירות מעל המותר, אי איתות לפני פנייה, פניית פרסה במקום בו נאסרה וכיוצא באלה.

השוטר יכתוב את הדו"ח, במידה ולא הצלחנו לשכנעו אחרת, וישאיר את הנהג בדילמה מה לעשות בנדון. ישנן כמה אפשרויות התמודדות עם דוחות תעבורה.

דרכי התמודדות עם דוחות תעבורה

האפשרות הראשונה להתמודדות עם דוחות תעבורה, לשלם את הדו"ח, בתוך 90 יום ממועד קבלתו, להודות בביצוע העבירה, ובזה לסגור את הפרשה.

האפשרות השנייה להתמודדות עם דוחות התעבורה היא לפנות למשטרה בבקשה לבטל את הדו"ח ולפרט את הסיבות המצדיקות את ביטולו.

אפשרות זו מוגבלת למשך 30 יום, מיום קבלת הדו"ח. (חשוב להקפיד לשלוח את הבקשה בדואר רשום ולשמור על העתק מהמשלוח ומהבקשה, שניתן יהיה להציגה במקרה והיא לא הגיעה ליעדה בזמן).

משפט תעבורה – דוחות תעבורה – הגשת בקשה להישפט

במידה והבקשה לביטול הדו"ח נדחתה, ניתן לפנות לאפשרות השלישית והיא להגיש בקשה להישפט בבית המשפט לתעבורה.

בטרם הגשת בקשה להישפט, חשוב לבדוק האם קיימות בעברנו הרשעות תחבורתיות קודמות. אם נמצא כי אכן קיימות הרשעות רבות מסוג מסוים של עבירות, הרשעות אלו ישמשו נגדנו בבית המשפט, ויש לקחת זאת בחשבון בטרם החלטה בעניין.

חשוב להקפיד, בטרם משפט תעבורה, לצלם את תיק החקירה במשטרה. בתיק זה נמצא חומר הראיות עליו התביעה מסתמכת. יש להצטייד בהעתק ממנו בכדי לתכנן בצורה מושכלת את אסטרטגית ההגנה.

משפט תעבורה – ההליך המשפטי בתביעה בעניין דוחות תעבורה

לאחר הגשת הבקשה להישפט, קובע בית במשפט לתעבורה, מועד לדיון.

נטל ההוכחה מוטל על הנהג הטוען לבטלות הדו"ח , ויש להצטייד במעוד מועד בטיעונים הגנתיים מוצקים שיהיה בכוחם לבסס את ההגנה ולהרים את נטל ההוכחה.

ככלל, כאשר מדובר בגרסה מול גרסה, ללא ראיות חיצוניות, יטה בית המשפט לקבל את גרסת המשטרה, שכן אין לה, במרבית המקרים, אינטרס ממשי לטפול על הנהג הנאשם האשמות שווא.

במקרים בהם ירשיע השופט את הנאשם, רשאי הוא להכפיל את הקנס משמעותית וכן להטיל עונשים נוספים, כגון: פסילת הרישיון לתקופה מסוימת, על תנאי או בפועל.

תקופת התיישנות של דוחות תעבורה

תקופת ההתיישנות באשר לדוחות תעבורה, נקבעה בסעיף 10 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982. הסעיף דן בתקופת התיישנות עונשים, וקובע כך:

"עונש שהוטל לא יתחילו בביצועו, ואם נפסק ביצועו לא ימשיכו בו, אם מיום שפסק הדין נעשה לחלוט, או מיום ההפסקה, הכל לפי המאוחר יותר, עברו –

(1) בפשע – עשרים שנים ;

(2) בעוון – עשר שנים ;

(3) בחטא – שלוש שנים;"

דוחות תעבורה מוגדרים כעבירה מסוג "חטא" ולכן על ביצוע העונש חלה תקופת התיישנות של שלוש שנים. על מנת שיחל מרוץ ההתיישנות, לא מספיק להוכיח שחלפו להן שלוש שנים במהלכן דוחות התעבורה טרם נגבו.

יש להראות כי במשך תקופה של יותר משלוש שנים לא נקטה הרשות באף הליך לגביית הדוח.

רק בנסיבות כאלו, ניתן יהא לומר שחלפה תקופת ההתיישנות והדו"ח יבוטל.

לעניין פעולות הגבייה, די להראות שנשלחה דרישת תשלום, לכתובתו העדכנית של הנאשם, פעם בשלוש שנים, ודוח התעבורה יוסיף לעמוד בתוקפו (ראה בעניין זה : בג"ץ 1618/97 יצחק סצ'י נ' עיריית תל אביב, תק-על 98(2), 1644).

הווה אומר, בנסיבות בהן, נשלח הדוח לכתובת הנהג לתשלום, ייעצר מרוץ ההתיישנות. אולם, יהיו מקרים בהם הרשות מתרשלת והדו"ח, מסיבות כאלה ואחרות, לא נשלח ולא מגיע ליעדו, או אז מרוץ ההתיישנות לא נעצר,

והדוח מתיישן ולא ניתן להיפרע ממנו, הדו"ח יבוטל והנהג יזוכה מחמת התיישנות העבירה.