תעבורה ורשלנות רפואית

חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים קובע כי מי שנפגע בתאונות דרכים יהיה זכאי לפיצוי כספי עבור נזקי הגוף שנגרמו לו, אך עולה השאלה מה יקרה במקרה של רשלנות רפואית בבית החולים עקב תאונת דרכים.

רשלנות רפואית היא חלק מחיי עולם הרפואה ונראה כי לא ניתן להעביר אותה מן העולם ומקרים של רשלנות רפואית ימשיכו להתרחש.

עולם הרפואה מטיל אחריות רבה של אנשי הצוות הרפואי המקבלים מדי רגע החלטות גורליות לגבי חייהם של החולים המטופלים.

לא ניתן כמובן להעמיד את הצוות המטפל בסיכון בלתי פוסק אל מול איום בתלונות רשלנות רפואית אך בתי המשפט נותנים את המשקל המתאים לחשיבות במקרים אלו.

רשלנות רפואית היא טעות של גורם מטפל אשר גורמת למטופל נזק רפואי שלא היה נגרם אלמלא היה הגורם הרפואי פועל בחוסר זהירות, אך יש לזכור כי לא כל טעות של גורם רפואי היא רשלנות רפואית ולא תמיד יראה בית המשפט את הפעולה הרפואית או את תוצאת שיקול הדעת של הגורם המטפל כרשלנות רפואית.

בית המשפט קובע כי נעשתה רשלנות רפואית בעיקר כאשר הגורם המטפל: רופא, אחות, או איש צוות רפואה לא העניק את מלוא תשומת הלב בעת מתן הטיפול הרפואי וגרם לנזק אצל המטופל,

נזק אשר לא היה נגרם במקרה בו הפעולה המקצועית של הגורם הפוגע היתה נעשית ללא דופי.

רשלנות רפואית אחרי תאונת דרכים

מדי שנה מתרחשות בישראל תאונות דרכים רבות אשר גובות אבידות בנפש ומביאות לפגיעה בגוף וברכוש.נהג שנפגע בתאונת דרכים יפונה לבית החולים לקבלת טיפול רפואי.

בזמן הטיפול הרפואי יכול ויגרם לו נזק עקב רשלנות רפואית בשל טיפול לא הולם של הצוות המטפל בו, טיפול בלתי סביר שיביא להחמרת מצבו במקום לשיפור בו.

במקרה כזה אין מדובר ברשלנות רפואית רגילה אלא ברשלנות רפואית המקשרת אותנו למשפט תעבורה.

הפסיקה כבר קבעה כי יש לבצע את 'מבחן הסיכון', מבחן שיבדוק את הקשר הסיבתי בין התאונה לבין הנזק הרפואי הקיים.

שהרי תאונת דרכים יכולה לגרום בתיאוריה לכל נזק גופני אפשרי אך יש לבחון מתי בעצם מתחילה הרשלנות הרפואית ומתי הסיכון שבטיפול נובע מרשלנות רפואית של הגרום המטפל ולא מתאונת הדרכים באופן ישיר.

עקרון ייחוד העילה

ס' 8(א) לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים קובע כי הנפגע בתאונת דרכים יוכל לתבוע פיצוי לנזק שנגרם לגופו רק לפי חוק זה ולא על פי פקודת הנזיקין, עילה אשר לפיה יוכל לקבל פיצוי כספי גבוה יותר.

אך במקרה בו הנזק הרפואי הראשוני נגרם בעת תאונת הדרכים ולא בבית החולים, זכאי הנפגע לפיצוי על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, ובנוסף, מדובר במקרה של רשלנות רפואית ניתן לתבוע בהתאם את הגורם הרשלני.

בתי המשפט כבר קבעו בפסקי דין שמצב בו המצב הרפואי הוחמר עקב טיפול רפואי רשלני מביא לכך שמטופל זכאי לפיצוי נוסף.

בית המשפט יחפש לראות שההחמרה במצב הרפואי של המטופל חלה לאחר מתן פסק הדין בעניין תאונת הדרכים, ולאחר מיצוי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים במשפט תעבורה.

כל החמרה במצב לאחר רגע זה יעבור כבר לתביעת רשלנות רפואית בגדר פקודת הנזיקין.

בית המשפט יאתר אירוע בו נגרם הנזק הרפואי אשר לא נובע ישירות מתאונת הדרכים, ואשר מנתק בעצם את הקשר הסיבתי לתאונה.

רק במקרה שכזה יוכל המטופל הנפגע להגיש תביעת נזיקין לבית המשפט בשל רשלנות רפואית ולדרוש פיצוי נוסף, מעבר לזה שקיבל בגדר משפט תעבורה עקב תאונת הדרכים.