משפט תעבורה – נהיגה בזמן פסילה

הסנקציות בגין נהיגה בזמן פסילה

נהיגה בזמן פסילה הנה עבירה חמורה הקבועה בסעיף 67 לפקודת התעבורה [נוסח חדש], תשכ"א-1961 (להלן: "פקודת התעבורה"). הקובע כדלקמן:

"67. נהיגה בזמן הפסילה או בניגוד לתנאים (תיקון: תש"ם, תשנ"ז)
מי שהודע לו שנפסל מקבל או מהמחזיק רשיון נהיגה, וכל עוד הפסילה בתקפה הוא נוהג ברכב שנהיגתו אסורה בלי רשיון לפי פקודה זו, או מי שנוהג בניגוד לתנאים שנוספו ברשיונו כל עוד הם בתקפם,

או מי שהודע לו כי נפסל מהחזיק ברשיון רכב וכל עוד הפסילה בתקפה הוא משתמש באותו רכב או מרשה להשתמש בו, או מי שנהג או הרשה לאחר לנהוג ברכב בניגוד להודעת איסור שימוש או צו איסור שימוש, דינו – מאסר שלוש שנים או קנס מאה אלף לירות, או שני הענשים כאחד".

נהיגה בזמן פסילה, נחשבת לעבירה חמורה שכן בעצם הנהיגה האסורה, עובר הנהג על צו שיפוטי או מנהלי ומזלזל בסנקציה החוקית שהוטלה עליו.

נהג שנמצא נוהג בפסלות רישיון צפוי להארכת הפסלות לתקופה ארוכה ולקנס כספי גדול, וכאשר מדובר בעבריין תעבורתי מועד, שבעברו נמצא כבר נוהג בזמן פסילה וקצוב לו עונש מאסר על תנאי, עלול הוא להישלח לריצוי המאסר בפועל.

משפט תעבורה: מדיניות משפטית באשר לנהיגה בזמן פסילה

מגמת בתי המשפט לתעבורה היא להחמיר עם נאשמים שנתפסו בנהיגה בזמן פסילה ולמצות עימם את הדין, על מנת להרתיע אותם שלא ישובו לסורם ויזלזלו בשלטון החוק.

ב- ע"פ (חיפה) 3168/08 – מדינת ישראל נ' חוג'יראת אמל (ניתן ביום 19.3.08) , התברר ערעור המדינה על קולת עונשו של הנאשם, אשר הורשע, בין השאר, בנהיגה בזמן פסילה.

בית המשפט המחוזי, קיבל את ערעור המדינה והטיל על הנאשם 9 חודשי מאסר בפועל, כאשר מתוכם, ארבעה חודשי מאסר בפועל בגין התיק העיקרי, והפעלת עונש מאסר על תנאי בן ארבעה חודשים.

בנסיבות פסק הדין, נהג הנאשם בזמן פסלות, וכאשר נעצר לבדיקה שגרתית במחסום משטרתי, נמלט עם רכבו מהמקום. חודשים מספר מאוחר יותר, נתפס הנאשם כשהוא נוהג בזמן פסלות וכן ללא תעודת ביטוח.

גזר הדין נשוא הערעור – במשפט תעבורה בגין נהיגה בפסלות

בית המשפט לתעבורה גזר על הנאשם 2 חודשי מאסר בפועל וכן הפעיל שתי תקופות מאסר על תנאי חופפות – האחת בת 4 חודשים והשנייה בת 5 חודשים.

כך שבסופו של הליך נגזר על הנאשם עונש מאסר בן 6 חודשי מאסר בפועל, אותן המיר השופט בעבודת שירות, וכן הוטלו על הנאשם 6 חודשי מאסר על תנאי , תשלום קנס על סך 2,000 ₪ ו- 10 חודשי פסילה במצטבר לתקופת הפסילה שהנאשם מרצה, וחתימה על התחייבות על סך 2,000 ₪ להימנע מלבצע עבירות בהן הורשע למשך שנתיים.

על גזר הדין הגישה המדינה ערעור לבית המשפט המחוזי וביקשה להחמיר את עונשו של הנאשם.

גזר הדין של בית המשפט המחוזי – נהיגה בפסלות

בית המשפט המחוזי ציין, כי עונש המאסר בן החודשיים שנגזר על ידי בית המשפט לתעבורה, הינו עונש קל ואין הוא תואם את העבירה בדבר נהיגה בזמן פסלות רישיון, כך גם לגבי קביעת בית המשפט לתעבורה ביחס לחפיפת העונשים על תנאי.

בית המשפט המחוזי ציין, כי העבירות בגינן נשפט הנאשם הינן עבירות חמורות וקשות הן מבחינת סוגן והן מבחינת נסיבות ביצוען.

רישיון הנהיגה של הנאשם פקע כבר בשנת 1989, אך זה לא מנע ממנו לעשות דין לעצמו ולהמשיך לנהוג בדרכים משל אין דין ואין דיין. כמו כן, התייחס בית המשפט המחוזי לעברו הפלילי המכביד של הנאשם, שכבר ריצה בעבר עונש מאסר בן שנתיים.

בית המשפט הוסיף כי התנהגותו של הנאשם, חרף תקופת המאסר על תנאי שהיו תלויות ועומדות נגדו, מעידה כי החליט להמשיך ללכת בדרכו העבריינית ולכן העונש הראוי לו הוא מאסר בפועל, והטלת עונש אחר אינה סבירה ואינה הולמת את חומרת העבירות אותן ביצע.