פסק דין במהירות מופרזת

נהיגה במהירות מופרזת, קבועה בתקנה 54 לתקנות התעבורה, בה מפורטות המהירויות המרביות המותרות על פי סוג הדרך, ועיקרה מובא כדלקמן:

בדרך עירונית, המהירות המרבית המותרת, עבור רוב הרכבים, עומדת על 50 קמ"ש.

בדרך בין-עירונית, המהירות המרבית המותרת, עבור רוב הרכבים, עומדת על 80 קמ"ש.

בדרך בין עירונית עם שטח הפרדה בנוי, המהירות המרבית המותרת, עבור רוב הרכבים, עומדת על 90 קמ"ש.

בדרך מהירה, המהירות המרבית המותרת, עבור רוב הרכבים, עומדת על 110 קמ"ש.

יש לשים לב, כי כאשר תמרור מורה מהירות שונה מזו הקבועה בתקנות התעבורה, יש לציית להוראת התמרור.

סנקציות בגין מהירות מופרזת

נסיעה במהירות העולה על המהירות המרבית המצוינת בתקנה 54 לתקנות התעבורה, נחשבת למהירות מופרזת הגוררת בעקבותיה סנקציות עונשיות, בהן: קנסות כספיים המוטלים על פי גובה המהירות שנעברה,

וכן שלילת רישיון בפועל או על תנאי למשך שנה עד שלוש שנים, תלוי בנסיבות המקרה, ובנזק שנגרם, אם בכלל. כן יתחשב בית המשפט בעברו הפלילי-תעבורתי של הנהג.

ערעור על פסק דין בגין מהירות מופרזת לעניין תקופת פסילת הרישיון

בבית המשפט המחוזי ב- ע"פ (ירושלים) 2372/00 – מדינת ישראל נ' אלון אסולין (פורסם בנבו. ניתן ביום 14.12.00), נדון ערעור על עונש שנגזר על הנאשם בגין מהירות מופרזת לעניין משך תקופת הפסילה בפועל.

בית המשפט המחוזי נדרש לשאלה, האם להתערב בפסק דינו של בית המשפט קמא, לאור עיונו בגיליון ההרשעות של הנאשם.

באותן נסיבות הודה הנאשם כי נהג במהירות מופרזת בכ-47 קמ"ש מעל המהירות המותרת, תוך שהוא מרצה עונש על תנאי בן שלושה חודשי פסילה בגין מהירות מופרזת.

בית המשפט לתעבורה גזר על הנאשם את העונשים הבאים: קנס כספי בסך 5,000 ₪, פסילת רישיון למשך 3 חודשים בפועל, וכן פסילה על תנאי לתקופה של 4 חודשים, למשך 3 שנים.

על גזר הדין הגישה התביעה ערעור לבית המשפט המחוזי באשר למשך תקופת הפסילה בפועל. לטענת המדינה לא ייחס בית המשפט לתעבורה משקל לעברו של הנאשם, הכולל 4 הרשעות בגין מהירות מופרזת וכן הרשעה בעבירה של עקיפת רכב.

כן טענה המדינה, כי העובדה שהנאשם היה תחת פסילה על תנאי, לא מנעה ממנו מלבצע את העבירה הנוכחית. לטענת המדינה ראוי היה לגזור על הנאשם עונש של פסילה בפועל לתקופה בת שנה לכל הפחות.

מנגד טענה ההגנה, כי בנסיבות המקרה דנן מדובר בנאשם בעל משפחה שעיקר פרנסתו בשליחויות והובלות כנהג מקצועי, וכי הקנס הכספי שהוטל עליו כבד דיו ומגשים את מטרת ההרתעה.

פסילה לתקופה ממושכת עלולה לפגוע בפרנסת המשפחה אנושות וביחס לזמן בו הוא שוהה בכבישים, לא ביצע עבירות מרובות ולא גרם לנזק.

בית המשפט המחוזי, עיין בגיליון ההרשעות של הנאשם בו מצויות ארבע עבירות מהירות: האחת נעברה בשנת 1989 , השנייה בשנת 1994, ושתיים נוספות ב-1996, וציין כי יש לראות את העבירות בפרופורציות המתאימות.

כן הובא לעיונו של בית המשפט מכתב ממעסיקו של הנאשם, המפרט את הצורך שלו ברישיון נהיגה.

בית המשפט המחוזי התחשב בעברו התעבורתי של הנאשם. כמו כן לקח בחשבון את נסיבות חייו ואת הצורך האקוטי של הנאשם ברישיון נהיגה ואת תפקודו התקין ופסק, כי לא ימצה עם הנאשם את הדין ולא יתערב בפסיקת בית המשפט קמא בעניינו.

סיכום – נהיגה במהירות מופרזת

מפסיקת בית המשפט המחוזי במשפט התעבורה האמור, ניתן ללמוד כי בנסיבות בהן נאשם אינו בעל עבר פלילי-תעבורתי כבד ועולה, כי הוא זקוק לרישיון הנהיגה בכדי לפרנס את משפחתו,

יטה בית המשפט שלא למצות את מלוא חומרת הדין עם הנאשם. עם זאת, כל מקרה ידון לגופו על פי נסיבותיו המיוחדות.