פסק דין בבדיקת מהירות

משפט תעבורה – בדיקת מהירות

משטרת התנועה נעזרת במספר מכשירי מדידה על מנת לאמוד מהירות רכבים. במידה ובדיקת המהירות מראה, כי אותו נהג עבר על המהירות המותרת בחוק, ניתן לפסול בפסילה מנהלית את רישיונו ל-30 יום.

בנוסף, העונש הקבוע, על פי דיני התעבורה, לנהיגה במהירות מופרזת מגיע לשנה עד שלוש פסילת רישיון.

אולם, חשוב לדעת, בטרם קבלת הסנקציה העונשית, כי לא תמיד מדדי המהירות הללו אמינים וקבילים, ובנסיבות בהן לא מולאו התנאים המוקדמים להפעלתם, ניתן לפסול את הראיה מעיקרה ולבטל את האישום.

הממל"ז – מד מהירות לייזר

מכשיר הממל"ז הנו מכשיר לבדיקת מהירות, שהשימוש בו עוגן בפקודת התעבורה. המכשיר פועל באמצעות קרן לייזר אינפרא-אדומה המשוגרת לעבר הרכב ואומדת את מהירות נסיעתו.

לצורך הפעלתו נדרש מפעיל מיומן שיפעל על-פי הנחיות היצרן ויבצע את הבדיקות השגרתיות בטרם הפעלתו. על השוטר לקבע את אלומת הלייזר ברכב הנוסע, כך שנקודת הלייזר "תפגע" ברכב הנוסע, וכך תאמוד את מהירות נסיעתו.

אמינותו של מכשיר הממל"ז לבדיקת מהירות על פי הפסיקה במשפטי תעבורה

בעבר נחלקו בתי המשפט לתעבורה בדעותיהם, האם תוצאות מכשיר הממל"ז הינן אמינות וקבילות כראיה, אם לאו. עד שבשנת 2003 יצא פסק דין מבית המשפט העליון, בו התבררה לעומקה שאלת אמינותו של מכשיר הלייזר וקבילות ממצאיו כראיה.

בית המשפט העליון ב- ע"פ 4682/01 גבריאל לוי ואח' נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו. ניתן ביום 10.11.03) קבע, כי מכשיר הלייזר אמין וראיותיו קבילות, אך עם זאת סייג את קביעתו זו בקיומם של תנאים מוקדמים,

שרק בהתקיימם ניתן יהיה לקבל את תוצאות מד הלייזר כראיה קבילה. התנאים, כפי שנקבעו בפסק הדין, הם כדלקמן:

"הממל"ז הנו מכשיר מדידה אמין ומדויק בכפוף להפעלתו על ידי מפעיל מיומן, על פי הנחיות היצרן, ולאחר ביצוען של הבדיקות השגרתיות בטרם ההפעלה.

בהתקיים כל אלה, הנתונים שמפיק הממל"ז על מהירותו של רכב-מטרה כשרים להתקבל ולשמש כראייה בבית המשפט, וניתן לבסס עליהם את הרשעתו של נאשם גם אם אותם נתונים מהווים ראייה יחידה נגדו,

ובלבד שהמדידה בוצעה על פי הנחיות אלו:

א) בטווחים שמעל 300 מטרים יופעל הממל"ז מעל חצובה בלבד.

ב) בטווחים שמעל 300 מטרים ישתמש המפעיל בעדשה מגדילה ומקרבת.

ג) כאמור בסעיף 18 של פסק הדין, מכל תוצאת מהירות הנמדדת על ידי הממל"ז יופחתו 5 קמ"ש בגין סטיית-הדיוק של המכשיר".

בית-המשפט העליון הדגיש, כי הוספת התנאים האמורים, אין משמעם פסילה רטרואקטיבית של מדידות אשר בוצעו עד כה על ידי מכשיר הממל"ז,

אף שהן בוצעו מטווחים שמעל ל-300 מטרים מרכב-המטרה וללא חצובה ועדשה מקרבת.

הלכה למעשה – מדיניות בתי משפט לתעבורה לעניין בדיקת מהירות

כאשר שוטר מבצע בדיקת מהירות באמצעות מכשיר הממל"ז, על מנת שתתקבל תוצאתו כראיה קבילה, נדרש השוטר לעמוד בתנאים המוקדמים הבאים: ראשית, יש להוכיח כי השוטר שביצע את הבדיקה מיומן ובקיא בהפעלת המכשיר.

שנית, נדרש להראות כי המכשיר הופעל על פי הוראות היצרן. שלישית, יש להראות, כי מכשיר הממל"ז הופעל בתנאי שטח המאפשרים ראות ישירה, ללא עיקולים בדרך ושיבושי ראות, בין מכשיר הממל"ז לבין הרכב הנוסע.

בטווח הגדול מ-300 מטר, נקבע, כי מכשיר הלייזר יונח על חצובה, למניעת תנודות, וכן יש צורך להשתמש בעדשה מגדילה ומקרבת.

כמו כן, קבע בית המשפט העליון שיש להפחית מכל בדיקת מהירות, הנמדדת על ידי הממל"ז, 5 קמ"ש בגין סטיית הדיוק של המכשיר. ל-5 קמ"ש אלו נודעת חשיבות רבה, לעצם ביצוע העבירה וכן לגובה הקנס הכספי.

לצורך הדוגמא: כאשר מד המהירות מורה על 109 קמ"ש , על השוטר להפחית 5 קמ"ש, ולרשום את הדו"ח על 104 קמ"ש בלבד.

בכביש בין עירוני, בו המהירות המרבית המותרת, מכוח פקודת התעבורה, עומדת על 80 קמ"ש, ההבדל בקנס הכספי הנו בין 750 ש"ח לבין 250 ₪.

לאור כל האמור, ישנה חשיבות רבה להקפדה על ביצוע התנאים המוקדמים וכן להפחית 5 קמ"ש ממד המהירות, כפי שמוצג בממל"ז. במקרה בו לא יקפידו על מילוי התנאים, ניתן יהא לפסול את הראיה ולבטל את ההרשעה.