האם ניתן ומתי להשיב רכב שהוחרם בעקבות עבירת תעבורה

למשטרת ישראל מגוון כלים להתמודד עם שכיחותן וחומרתן של עבירות התנועה. אחד מהם, הוא החרמה (או השבתה מנהלית) של רכב בו התבצעה עבירת תנועה חמורה, בין אם הנהג היה בעליו של הרכב ובין אם לא. 

לאחר ששוטר עיכב אדם בעקבות בדיקת שכרות או ביצוע עבירת תנועה, הוא רשאי להורות לנהג להגיע לתחנת המשטרה, לשם ביצוע ההליך של החרמת הרכב.

מהם התנאים להחרמת הרכב?

שוטר בדרגת קצין ומעלה, רשאי ליטול רישיון רכב ולאסור את השימוש ברכב בו התבצעה עבירת תנועה חמורה, כאשר יש לו יסוד להניח כי בסופו של דבר יוגש כתב אישום נגד הנהג. תקופת ההחרמה תהיה עד 30 ימים. אך, אם במהלך שלוש השנים שקדמו לעבירה הנוכחית, הרכב כבר הוחרם בעקבות עבירת תנועה, תקופת ההחרמה תעמוד על 60 ימים.

בתוך שלושה ימים מביצוע העבירה, על קצין המשטרה לערוך שימוע במסגרתו הוא שומע את טיעוניו של הנהג כנגד החרמת הרכב, ואם הוא אינו בעל הרכב, יש לערוך שימוע גם לאחרון. במסגרות השימוע, ניתן לטעון את הטענות הבאות:

1. הנהג שביצע את עבירת התנועה לא היה בעל הרכב (אך זוהי לא סיבה שעומדת בפני עצמה);
2. מדובר ברכב היחיד של המשפחה;
3. הרכב משמש לפרנסת בעליו (לדוגמה, נהג מונית), ועוד.

רק לאחר שהקצין בחן את סיכוי הגשת כתב האישום ואת נסיבותיהם האישיות של הנהג ובעל הרכב (למשל, עבר תעבורתי), הוא מחליט בדבר ההחרמה. במרבית המקרים, הרכב מוחרם, כמו גם אם הנהג או בעל הרכב לא טורחים להתייצב לשימוע.

לאחר קבלת ההחלטה, הקצין ימסור לבעל הרכב הודעה על החרמתו, שבמסגרתה, מצויים פרטי המגרש בו ימצא הרכב במהלך התקופה, ומהו המועד האחרון בו יש להעביר את הרכב למגרש. ישנם מספר מגרשי החרמה ברחבי הארץ, וטרם קבלת ההחלטה, יש להציגם לנהג ולהתחשב ברצונו.

בזמן שהרכב מצוי במגרש ההחרמה, על בעליו לשלם את עלויות האחסנה שלו (וגרירתו ככל שנדרש), לפי תעריף קבוע. אם האדם לא שילם כנדרש, ניתן לעכב את שחרור הרכב גם לאחר תום התקופה.

באילו עבירות ניתן לבצע החרמה, והאם גם בית המשפט יכול להורות על כך?

לאור הסנקציה הקשה של החרמת רכב, הפוגעת בחופש התנועה של האדם ובאיכות חייו, ההשבתה המנהלית תתבצע רק בעבירות תנועה חמורות, ובהן: הובלת מטען החורג מהמשקל המותר לפי רישיון הרכב; נהיגה בשכרות; נהיגה בזמן פסילה; ביצוע עקיפות מסוכנות; נהיגה על  ידי מי שאינו מורשה לנהיגה; הפקרה לאחר פגיעה; אי עצירה במפגש מסילת ברזל; נהיגה ברכב שניתנה לגביו הודעת איסור שימוש, ועוד.

מעבר לכך, בית משפט שהרשיע אדם בעבירת תעבורה (הגם שאינה מנויה ברשימה לעיל) נוסף על כל עונש אחר שהטיל עליו, יכול להורות בצו על החרמת הרכב בו נעברה העבירה, למשך 120 ימים. על הנאשם יהיה להעביר את הרכב למגרש ההחרמות המשטרתי שיקבע בית המשפט. על החלטה זו, ניתן להגיש ערעור לבית המשפט המחוזי.

האם ניתן לערער על החלטת קצין המשטרה, ובאילו תנאים תבוטל?

הן בעל הרכב והן הנהג רשאים להגיש ערעור על החלטת הקצין לבית משפט השלום. בית המשפט יחליט בבקשה, לאחר שישמע את תגובת המשטרה.

בית המשפט רשאי לבטל את הודעת איסור השימוש או לקצר את משך האיסור, בהתקיים אחת מהאפשרויות הבאות:

1. הוכח שהנהג לקח את הרכב מבעליו, מבלי ידיעתו ומבלי שנתן הסכמתו לכך;
2. הנהג פעל בניגוד להוראות שנתן בעל הרכב, והוכח שבעל הרכב עשה כל שביכולתו כדי למנוע את עבירת התנועה. למשל, אם מדובר ברכב חברה בו התבצעה עבירת הנהיגה, על החברה להוכיח כי העבירה לעובדיה הדרכות בנושאי נהיגה בטוחה ובדקה את רישיונותיהם.

מעבר לאלו, בית המשפט רשאי להתחשב בשיקולים נוספים, למשל: בכך שבעל הרכב זקוק לרכבו לצורך פרנסה, או כאשר יש נסיבות בריאותיות חמורות המצריכות שימוש ברכב (למשל, רכב של נכה). בנוסף, בערעור ניתן להעלות טענות בדבר ניהול לקוי של הליך השימוע שערך קצין המשטרה (למשל, הקצין לא הקשיב כראוי לטענות שנטענו).

סיום

קצין משטרה ובית המשפט רשאים להחרים רכב שנעברה בו עבירת תנועה, אף אם הבעלים לא היה זה שביצע את העבירה. בעוד קצין המשטרה רשאי להחרים רכב במסגרת מצומצמת של עבירות ולתקופה יחסית קצרה (ככלל, 30 ימים), בית המשפט רשאי להחרים רכב בתור עונש על עבירת תנועה שבוצעה, ולתקופה של 120 ימים. לאורך תקופת ההשבתה, הרכב מצוי במגרש ההחרמות של המשטרה. על החלטת קצין המשטרה ובית המשפט, ניתן להגיש ערעור.